לאחר מאמצים שארכו שנים ובמעמד נשיא המדינה יצחק הרצוג הונחה אבן הפינה להקמתו של מוזיאון “בית איינשטיין” בגבעת רם בירושלים. המוזיאון ינציח את המורשת של זוכה פרס הנובל פרופ’ אלברט איינשטיין, מהאבות המייסדים של האוניברסיטה העברית, שהוריש את כל כתביו וקניינו הרוחני לאוניברסיטה. המוזיאון שתכנן האדריכל המוערך דניאל ליבסקינד צפוי להיות אחת האטרקציות התיירותיות הגדולות בישראל.

כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בירושלים, בתכנונו של אדריכל דניאל ליבסקינד

כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בירושלים, בתכנונו של אדריכל דניאל ליבסקינד
(הדמיות באדיבות סטודיו ליבסקינד )
 
איינשטיין, אבי תורת היחסות ומי שמוכר בכל רחבי העולם כגדול מדעני המאה ה-20 ואחד המדענים החשובים בהיסטוריה, היה ממקימיה של האוניברסיטה העברית ושימש כיו”ר-כבוד הראשון של חבר הנאמנים. הוא גויס למשימה של הגשמת חלומו של הרצל, בדבר הקמתה של מדינת היהודים כמוקד מדעי עולמי, על ידי ד״ר חיים ויצמן, מדען בעצמו ולימים הנשיא הראשון של ישראל. איינשטיין, שהגדיר את עצמו ״ציוני גאה״, הוריש את רכושו וארכיונו הפרטי הכולל כ-80 אלף מסמכים, בהם מסמכי המקור של תורת היחסות, לאוניברסיטה העברית.

כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בירושלים, בתכנונו של אדריכל דניאל ליבסקינד

כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין. צפוי להיפתח בשנת 2025
(הדמיות באדיבות סטודיו ליבסקינד )
 

"דרך עדשת האמונה": ניצולים באושוויץ

האדריכל דניאל ליבסקינד
(צילום: Jakub Wlodek)
הקהל יוכל לבקר בספרייה הפרטית המשוחזרת של איינשטיין, להיכנס למשרדו המשוחזר, ואף לעיין במסמכים מקוריים, ביניהם תורת היחסות המקורית וכתב היד המפורט בו נכתבה המשוואה הידועה E=mc²

“הגשמת חזון
בשנת 2007, במסגרת עבודתו כממונה על פרויקט מיתוג ישראל, יזם הדיפלומט הישראלי עידו אהרוני, לימים הקונסול הכללי בניו יורק (בשנים 2016-2010), את הקמתו של משכן לאומי להצגת הארכיון של איינשטיין ועשה נפשות למיזם היוקרתי בקרב יהודי העולם ובקרב בכירי הממשל בישראל.
בשנת 2017 נשאו מאמציו פרי עת הציג את הפרויקט לחוזה מוגרבי, אחד מאספני האמנות הגדולים בעולם, שנרתם להגשמת החזון ותרם 41.5 מיליון שקל. הממשלה הוסיפה עוד 22.5 מיליון שקל, ובסך הכל יושקעו בפרויקט 64 מיליון שקל.

כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בירושלים, בתכנונו של אדריכל דניאל ליבסקינד

64 מיליון שקל הושקעו בפרויקט מוזיאון בית איינשטיין
(הדמיות באדיבות סטודיו ליבסקינד )
 
מוגרבי גייס למשימת העיצוב את האדריכל היהודי הנודע דניאל ליבסקינד, שתכנן, בין היתר, את המוזיאון היהודי בברלין, את המוזיאון היהודי העכשווי בסן פרנסיסקו ואת מוזיאון 9.11 במנהטן. כשיקום המוזיאון זה יהיה הבניין השני בלבד שתכנן ליבסקינד בארץ. הבניין הראשון והיחיד עד כה שהוא תכנן בישראל הוא מרכז וואהל באוניברסיטת בר אילן, שיש מי שטוענים כי הוא מזכיר בחיצוניותו את המוזיאון היהודי בברלין, אולי בזכות הסגנון הדה-קונסטרוקטיביסטי שאיתו הוא מזוהה.

המוזיאון היהודי בברלין

המוזיאון היהודי בברלין, מבנה איקוני שתכנן ליבסקינד וזכה לתהודה בינלאומית
(צילום: Diego Gorzalczany Shutterstock)
 
מוגרבי, שנולד בשכונת נחלאות בשנת 1939, עשה את הונו תחילה בתעשיית הטקסטיל ולאחר מכן בתחום האמנות המודרנית. הוא ידוע בכך שהימר על אנדי וורהול ועל ז׳אן מישל בסקיאט, עוד בתחילת שנות ה-80, ורכש מאות מיצירותיהם. הוא מחזיק בכ-1,000 מיצירותיו של וורהול, בהם גם הפורטרט של איינשטיין.

טקס הנחת אבן פינה למוזיאון בית איינשטיין בירושלים

טקס הנחת אבן פינה למוזיאון בית איינשטיין בירושלים. משה ליאון, יצחק הרצוג וחוזה מוגרבי
(צילום: מקסים דינשטיין, maxim dinshtein)
 
״כשעידו אהרוני הציג לי את המיזם, לקח לי זמן לעכל את גודל המשימה”, מספר מוגרבי, אחרי שעיכלתי הבנתי את המשמעות והתחייבתי לתרום את המשאבים הדרושים. עבורי, להיות קשור לשם איינשטיין, זה הישג בלתי רגיל. מכל הפרויקטים שעשיתי בחיי, זה החשוב שבהם”. המוזיאון יקרא על שמם של חוזה מוגרבי ועל שם רעייתו מארי.
לעיין במסמכים, לערוך חיפושים מדעיים
המבנה יהווה מרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי, ויחשוף באמצעות שיטות תצוגה מודרניות, הדגמות מדעיות ומסמכים מקוריים את תרומתו האדירה של איינשטיין למדע. המבנה הלבן והייחודי בצורתו צפוי להעביר את המבקר חוויה בלתי נשכחת, סביב השפעת התגליות של איינשטיין על חיינו היום, כמו גם את העניין שלו בנושאים שהיו בזמנו על סדר היום של האנושות, הפעילות הציבורית שלקח בה חלק, ואת הקשר העמוק שלו עם גורלו של העם היהודי, עם מדינת ישראל ועם האוניברסיטה העברית. הקהל יוכל לבקר בספרייה הפרטית המשוחזרת של איינשטיין, להיכנס למשרדו המשוחזר, ואף לעיין במסמכים מקוריים, ביניהם תורת היחסות המקורית וכתב היד המפורט בו נכתבה המשוואה הידועה E=mc².

אלברט איינשטיין

אלברט איינשטיין. המסמכים המקוריים של תורת היחסות יוצגו במוזיאון החדש בבירה
(צילום: GettyImages)
 
המוזיאון יציג, בין היתר, את שולחן העבודה של איינשטיין, את אוספיו הפרטיים (למשל את אוסף התקליטים שלו שכלל מגוון של סוגי מוזיקה, בהם גם ג׳אז), מסמכים חשובים ועוד. המוזיאון יאפשר לציבור הרחב ולקהיליית המחקר העולמית לערוך חיפושים לצורכי מחקר.

כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בירושלים, בתכנונו של אדריכל דניאל ליבסקינד

המבנה יהווה מרכז לחינוך מדעי וטכנולוגי
(הדמיות באדיבות סטודיו ליבסקינד )
 
המוזיאון יפתח לציבור בשנת 2025. אהרוני זכה אמש לדברי שבח מנשיא האוניברסיטה, פרופ׳ אשר כהן, ומוגרבי, שהעלו על נס את דבקותו במשימה שאותה התחיל כבר לפני 16 שנים.
״מבחינתי מדובר בהגשמת חלום – לבצר ולבסס את המותג ישראל בעולם”, אומר אהרוני, “גילינו שאנשים מגיבים לסיפור של ישראל כאומה יצירתית טוב יותר מאשר לכול נרטיב אחר. זה מגובה במחקר גלובלי שערכנו. איינשטיין היה ציוני והוא אבי ההצטיינות המדעית של ישראל. ניצול ההזדמנות הזו נראה לי אך טבעי״.

טקס הנחת אבן פינה למוזיאון בית איינשטיין בירושלים

טקס הנחת אבן פינה למוזיאון בית איינשטיין בירושלים
(צילום: מקסים דינשטיין, maxim dinshtein)
 
נשיא המדינה יצחק הרצוג אמר בטקס כי “אני מתרגש במיוחד להיות כאן ולהניח את אבן הפינה לבית איינשטיין. ממש כאן אנחנו מניחים את היסודות לארכיון חי וחיוני שיכלול את כתביו של אחד מהמוחות הגדולים ביותר שידעה האנושות. לא רק זאת, אנחנו מניחים את היסודות לבניין יפיפה שעוצב על ידי האדריכל דניאל ליביסקינד, שמטרתו לשמר מורשת, הגדולה יותר מכל אדם אחד לבדו. זוהי המורשת של סקרנות אנושית ‘סקרנות קדושה’ כפי שאיינשטיין בעצמו אמר. ב-100 השנה האחרונות האוניברסיטה העברית פרחה לכדי מוסד בינלאומי מהמעלה הראשונה הנמצא בחזית המחקר הבינלאומי. אני מודה לממשלת ישראל וליתר השותפים בפרויקט הנפלא הזה, בתקווה כי תוך שנתיים ימים נוכל לראות אותו מתגשם, בזמן לחגיגות 100 השנה של האוניברסיטה”.
פרופ’ אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית הוסיף כי “בית איינשטיין ינגיש לקהל הרחב את המדע של האיש שהתווה לנו את הדרך ומהווה עבורנו מדיי יום מודל למצוינות מחקרית כבר כמעט 100 שנה. משימתנו היא בראש ובראשונה לייצר מדע ופריצות דרך שישפרו את חיי האנושות כולה, אך חלק לא פחות חשוב ממשימה זו היא להמחיש ולהנגיש את המדע לקהלים רבים -וזה בדיוק החזון שעומד בבסיס בית איינשטיין”.

כך ייראה מוזיאון בית איינשטיין בירושלים, בתכנונו של אדריכל דניאל ליבסקינד

אזור הכניסה המתוכנן למבנה הלא שגרתי בצורתו
(הדמיות באדיבות סטודיו ליבסקינד )
 
משה ליאון, ראש עיריית ירושלים ציין כי “בית איינשטיין יהיה כאן, במקום הזה כאנדרטה חיה, לאידיאל המצוינות האקדמית, לערך של לחקור, לגלות, וללמד- יותר, על העולם שסביבנו. בית איינשטיין, יהיה בית של למידה, ובית הוראה. בית שבו כל מי שבא, יעזוב עשיר יותר בידע, עם הבנה טובה יותר של העבר, ותקווה גדולה יותר לעתיד. אני מברך את כל השותפים לפרויקט המדהים הזה שאין לי ספק שיתרום תרומה משמעותית לעיר ולסטודנטים”.